מבקרים אצלי לראשונה? מגיע לכם שיר במתנה!
לא כוחות, שיר מתוך אלבום הבכורה שייצא בחורף הקרוב - הורידו אותו כאן.
אתם מוזמנים להירשם לעדכונים במייל, או ל-RSS, יש עוד הרבה הפתעות בדרך :]

אחרי כמה חודשים של התכנסות פנימה (מה עשיתי בהם? דברים חשובים! למדתי להכין מרק אפונה, הופעתי בעיר העתיקה בקפריסין, קראתי את סטונר, ראיתי דקסטר) שהיו נחוצים ומורכבים לי עד מאד, אני שמחה על שתי הופעות מיוחדות בחודש הקרוב.
הראשונה מתרחשת ממש ביום רביעי הקרוב, ערב יום הולדתי ה 30 (מה שמבטיח מצב רגשי מאד מסויים, אל תפספסו) ב'בית מיכל' ברחובות. 'בית מיכל' הוא מרכז תרבות שמהצצה בתוכנייה שלו (ערבים מיוחדים על ויסלבה שימבורסקה או פינה באוש) עלו בי כמעט רגשות קנאה כלפי הגרים בסביבתו. הנושא בו מתרכזת התוכנייה הקרובה הוא שפה, תשוחח איתי דפנה מנור, ויהיו כמובן – שירים. מוזמנים מאד לצאת מהעיר לערב מיוחד אחד:
♦ יום רביעי | 25.1 | שעה 20:00 | 30-40 ש"ח כרטיסים ב: 08-9467998 | לאיבנט בפייסבוק.
והפתעה! לרגל יום ההולדת - אני מחלקת את האלבום במתנה ! רק ביום החג, חמישי 26.1, משעה 16:00 עד 20:00. בואו לבנדקמפ להוריד ולהגיד מזל טוב.

ב 11 בפברואר, עם הפסנתר על רצפת הלבונטין / צילם: דויד פרל

תודה לדויד פרל, שחיכה כל הבוקר לשמש שתצא וצילם את התמונה הזו על הרצפה הפרטית שלו. וגם פינק אותי בארוחת בוקר משובחת!

ההופעה השניה היא סיבוב שני להופעה החד-פעמית על רצפת הלבונטין. יש ניגוד פנימי בטקסט וזה בסדר :] מאז ההופעה ההיא בחודש אוגוסט, שהייתה מאד מאד מיוחדת בשבילי, אני מפנטזת בשקט על עוד אחת כזו. אחרי ערב כל כך קרוב (אני נשבעת שיכולתי לשמוע את כולנו נושמים) קשה לי לחשוב על לחזור אל הבמה, אל מאחורי העמוד. אז נפגש שוב על הרצפה. הפעם יהיה אחרת, כי אנחנו נהיה אחרים, אבל זאת הרי הסיבה לעשות את זה בשנית.
זו סיבה מספיק טובה כדי להתעלם מכל מה שהגדיר את ההופעה הקודמת כחד-פעמית (אנשים גדולים באים, מפרקים את הפסנתר, מורידים אותו לריצפה ומרכיבים אותו מחדש! זה מופרע, איזה מזל שלבונטין 7 הרפתקנים ואמיצים וככל הנראה מחבבים אותי כמו שאני אותם). יתארח האיש הכי מוכשר שאני מכירה, וזה הניסוח הכי עדין שהצלחתי לגייס – אלון עדר. הוצאנו יחד את אלבומי הבכורה שלנו במרץ האחרון, ובזמן שאני למדתי להכין את מרק האפונה המדובר, אלון כתב, הקליט והוציא אלבום שני. והוא מבריק, מסעיר, מרענן ומרגש באופן חדש לחלוטין (אפילו בן שלו אומר) ואתם חייבים, אבל ממש חייבים להאזין לו. הבוקר, כשגשם משתולל בחוץ והופך את כל העציצים במרפסת, ישבנו בחדר השינה וניגנו בשקט בשקט, והרבה זמן שלא נפתח לי הלב ככה נקי.
תצטרף אליי על הרצפה גם עידית מינצר הנפלאה עם חצוצרה ופלוגלהורן, ולפני ההופעה יתקלט מיסטר גיא חג'ג' (עונג שבת) את שירי הפסנתר האהובים עליו, מה שמבטיח סט שחור-לבן משובח.
חצי שנה שלא הייתה הופעה בתל אביב. אפשר להמר בביטחון על התרגשות קיצונית. אני מודה שאני מגיעה בידיים קצת רועדות.
מאד מאד אשמח שתבואו. קר בחוץ, חם בפנים.
מוצ"ש | 11.2.12 | שעה 20:00 בדיוק | לבונטין 7 | לאיבנט בפייסבוק

אוהבת אותו בלב

לפני שנה, בהתרגשות מעורבת בפיק-ברכיים, העליתי את הפוסט הראשון כאן עם שיר ראשון מתוך אלבום הבכורה שלי.

'לא כוחות' לא יצא כסינגל רשמי לרדיו, אבל במבחן הדמיוני הקטן שלי עם עצמי, זה של 'השיר הראשון מהאלבום שהייתי בוחרת להשמיע לאיש זר ברחוב או לאחד מאהוביי בכל רגע נתון בזמן' – הוא תמיד תמיד מנצח.
האלבום 'עץ נופל ביער' יצא בחודש מרץ, אני עוד מתרגשת ממנו בכל יום שעובר. אם עדיין לא הקשבתם לו, אתם מוזמנים מאד אל הבנדקמפ, אם תאהבו תוכלו גם להוריד אותו ישירות ממני ולקבל במתנה את אלבום הבונוס, האח הקטן והמושקע (באמת).

ואם כבר הקשבתם, ואם הוא מצא את הדרך אליכם ללב, אני מזמינה אתכם להצביע לו במצעד של קול הקמפוס ונענע, שעמוס באלבומים באמת יפיפיים ומיוחדים שיצאו השנה. מזל שאפשר לבחור עשרה:

♥הצביעו ל 'עץ נופל ביער' במצעד השנתי של קול הקמפוס

באווירת החגים המתקרבת, אני יוצאת לחופש קצר לקראת החורף. ההופעה הבאה בתל אביב תתרחש רק בתחילת ינואר, בתקווה גדולה שעד אז כולנו נוכל לבוא לערב הזה לבושים בג'קט האהוב עלינו.

.

ובינתיים, חמישה רגעים שעשו לי את השנה :

ראש השנה האזרחית // עם נעם נבו // מתוך מופע ההשקה של 'בחוץ העולם יפה' (מאי 2011)

במשך שנתיים העבודה על האלבומים הראשונים שלנו התערבבה זו בזו, שיחות סלון על אולפנים, נגנים, חברות תקליטים ונסיונות נואשים לשמור יחד על איזו שפיות בתוך כל זה . היום אנחנו מתרכזות בעיקר במשחק השולחן האהוב עלינו או בחופשות אקזוטיות, אבל היה רגע אחד ומיוחד בשנה החולפת שבו הכל נפגש: נעם הזמינה אותי להתארח במפע ההשקה שלה, ולשיר איתה את השיר שלה שאני הכי אוהבת – ראש השנה האזרחית. שיר שהוא החיים עצמם. הוא לא נמצא באלבום, אבל איזה מזל שגם בלעדיו מדובר באוסף שירים משובח בצורה קיצונית.
בשישי הבא 30.9 נעלה נעם ואני להופעה משותפת עם שני האלבומים שלנו צפונה, אל 'קפה כליל' בישוב כליל שבגליל המערבי. אנשי צפון יקרים שתמיד מתעניינים לגבי הופעה צפונית להרצליה – הנה ! זו ההזדמנות. בואו להגיד לנו שנה טובה.

מותק את אצלי בראש // עם שלומי שבן // מתוך מופע ההשקה של האלבום שלי בתמונע (מרץ 2011)
יומיים לפני ההופעה, ליד הפסנתר בבית של שלומי הבנתי שאני מאוהבת בשיר הזה. התאהבות מפתיעה, פיסית. האצבעות שלי רק מתחילות את הליווי המעגלי והיפה הזה, ואני עם פרפרים בבטן, חום בקצות האצבעות ולב שמתרחב.

ניתוח לב פתוח // עם גיל, עידו, עידית וטל // מתוך מופע ההשקה של האלבום שלי בתמונע (מרץ 2011)
בפעם הראשונה בחיים, עם נגנים איתי על הבמה. אחרי כמה שנים שהתרגלתי לשיחה הפרטית, האישית שלי עם הפסנתר – מגיעים החברים האלה, אחד אחד מוזיקאים נדירים ורגישים – נכנסים אל השירים וכאילו היו שם תמיד.

עץ נופל ביער // בפרדס // צילום: זוהר ראלט (יולי 2011)
כי לפעמים גם הפסנתר חייב לעצמו את האוויר הפתוח

דגל שחור // עם יהוא ירון // עם הפסנתר על רצפת הלבונטין (אוגוסט 2011)
לשני שירים באלבום הסולו שלה הזמינה אותי אליוט לנגן פסנתר, יחד עם רונה קינן על גיטרה חשמלית ויהוא ירון על הקונטרבס. יהוא ואני לא היכרנו, אבל כמה דקות אל תוך השירים, ולא יכולתי להתעלם מכמה שזה מרגיש קל ונכון ומרגש לי לנגן איתו. כאילו והקצב הפנימי שלנו כל כך דומה, אין צורך אפילו במחוות ראש או ספירה. זה לא קורה הרבה. אח"כ הקשבתי לאלבום שלו שטלטל אותי כ"כ, ומיד אח"כ הזמנתי אותו להופעה המיוחדת עם הפסנתר על הרצפה של הלבונטין. במשך שבוע ניגנתי לעצמי את 'דגל שחור', ממיסה אותו אל תוך הפסנתר ומקררת את החומר למבנה חדש. שיר שהוא כמה סצינות מסרט שאני לגמרי מדמיינת וכמעט יכולה להריח.
זו הייתה ההופעה האחרונה לשנה הזו. ואני לא יכולה לחשוב על דרך טובה יותר לסיים אותה, מאשר קרובה כ"כ לכל מי שהגיע לשמוע את השירים, מרחק סנטימטרים, על הרצפה, מרגישה את הנשימות של כולם כאילו היו שלי, ועם יהוא עומד מולי עם הקונטרבס ומנגן שורשי, יצרי ויצירתי כל כך.
הערב הזה מילא אותי בגעגועים לשירים שעוד לא נכתבו. תחושה כמעט בלתי אפשרית שאני מקווה לפענח בחודשי החופש הקרובים. החורף כבר כאן. בינתיים, שנה טובה ואהבה ♥ עינב

זוהר ראלט הוא איש מוכשר מאד. מנגן על המון כלי נגינה, סאונדמן אדיר, שר עדין ומרגש, וכבר די הרבה זמן כשהוא מגיע להופעה שלי הוא מצלם. לפעמים יפה ומדויק כמו 'לא כוחות' מההופעה האחרונה באוזןבר. לפעמים הוא גונב את השירים לעולם שלו כמו ב 'עץ נופל ביער' שלי יחד עם דניאלה ספקטור, ולפעמים הוא נכנס איתם ממש אל תוך הלילה ויוצר מהם משהו חדש, כמו בוידאו-מאש-אפ הזה של 'נמרים' של רוני אלטר עם הדביוסי המטריף הזה. לאחרונה הוא השתדרג במצלמה חדשה והציע שנצלם שיר, חי, עם הפסנתר. ארזנו את עצמנו בבוקר שישי חם במיוחד ונסענו לפרדס. הנה עץ נופל ביער. תודה לזוהר על הסבלנות והרוח הנפלאה. תודה מכל הלב למיקוש האהובה על הפסנתר ועל הכנסת האורחים.

במוצ"ש הקרובה 13.8 אני אגיע להופעה מיוחדת מאד בלבונטין 7. הפסנתר של הלבונטין מתכונן לרדת אל הרחבה, וכל מי שיגיע להופעה בעצם ישב לפניי, מאחוריי ומצדדיי. הזדמנות טובה לעשות את זה מקרוב.
אני מאד מצפה לערב הזה. אחרי חמש שנים של הופעות, יש פתאום רגעים שמרגישים כמו פעם ראשונה.
יתארחו ויגיעו לשמחתי הגדולה לנגן על הרצפה גם יהוא ירון והקונטרבס שלו. לפני ההופעה יתקלט גיא חג'ג' (עונג שבת) סט של שירי פסנתר מובחרים !
שימו לב ♥ #1 – ההופעה מוקדמת ! פתיחת דלתות (ותקלוט שאסור לפספס) – 20:00
תחילת הופעה (באמת באמת) – 20:30. להגיע בזמן זה סקסי.
שימו לב ♥ #2 – אפשר וכדאי להזמין כרטיס מוזל מראש – 40 ש"ח במקום 50 ש"ח בערב ההופעה. חייגו: 03-5605084
נתראה!

הוידאו עלה גם ב 'וואלה'. כרגע שם הוא לא במסך רחב, הנה ביוטיוב:

בפרדס. צילם: זוהר ראלט

פורסם במקור בעכבר העיר 26.7.11
[עכבר-העיר אונליין ביקשו כמה מילים על איימי ויינהאוס. בדרך מצאתי את עצמי עם עוד געגוע ישן]

באיזה שהוא רגע ב-2006 הגעתי הביתה אחרי נסיעה ארוכה, שלחתי יד לדומם את מנוע המכונית, ופשוט לא יכולתי. שיר שהתחיל להתנגן ברדיו מסמר אותי למושב. נשארתי עד סופו. זה היה Rehab, וכמו רוב העולם, זאת הייתה ההיכרות הראשונה שלי עם איימי ויינהאוס.

יש לי סטייה אמיתית עם כל מה שמריח כמו פעם. אני חושבת שהזמרת שהכי מרגשת אותי עד היום היא קארן קרפנטר. השילוב של יכולות אדירות מול שבר פנימי שאי אפשר להתעלם ממנו, בעטיפה מוזיקלית אופטימית, עגולה, חובשת. גם היא מתה בגיל צעיר, 32, אחרי שגופה נכנע לאנורקסיה, וגם היא השאירה את העולם (ואותי, על אף שהייתי אז רק בת שנה) בתחושת החמצה גדולה.

Frank , אלבום הבכורה של איימי ויינהאוס, היה מבריק, אבל לא מושלם. לבד מההפקה שהייתה יותר באווירת R&B (שפחות נגעה בי) מצבעי המוטאון ולהקות הבנות של שנות ה-60 של זה שבא אחריו, הקול שלה נשמע כאילו הוא מגיע ממקום אחר בגוף. החיה עדיין בכלוב, השד עדיין בבקבוק. המקום של המפיק המוזיקלי בהקלטת אלבום תמיד קריטי. יש אינסוף דרכים לצבוע כל שיר, כל לחן. מהבחירה של הסולם, דרך בחירת הנגנים, העיבודים ועד הפקת השירה, העניין החמקמק הזה שלפעמים עושה את כל ההבדל. אני לא יודעת מה קרה שם בדרך בין האלבום הראשון לשני, ואיך בדיוק נראה המפגש המשולש עם מארק רונסון וסאלם רמי, אבל זה מרגיש כמו חיבור כמעט אלכימאי. בזמן הנכון, במקום הנכון, הם שחררו את החיה אל תוך עולם מוזיקלי שאין בו עכבות, מצעדי פזמונים, שנתון או פוליטקלי קורקט, ועוד אחד כזה שמוכר מיליונים וגורף חמישה פרסי גראמי.

איימי ויינהאוס Vs קארן קרפנטר

.

אני מקשיבה לאלבום ושומעת זמרת ופלייבק שלא מפסיקים לאתגר זה את זו לאורך כל שנייה שמתנגנת. מהודק אבל רחוק מלהיות מנומס, נשען על השפעות ברורות, אפילו בקריצה, אבל מתפוצץ ממקוריות. אני שומעת זמרת שכאילו שוכחת את כל מה שהיא יודעת וממציאה את הקול שלה מחדש בכל שנייה בשיר. והכי חשוב, ההבדל הכי ניכר עבורי בין שני האלבומים – אני מאמינה לה לכל מילה. גם אחרי אלפי האזנות – Back To Black הוא שיר נושא מושלם לאלבום מושלם.
אני זוכרת שהדבר הראשון שרצתי לבדוק באינטרנט אחרי אותו לילה במכונית זה לא האם הזמרת החד-פעמית ששמעתי עכשיו ברדיו היא שחורה או לבנה, או אם היא מעכשיו או מפעם – רצתי לבדוק קודם כל – האם הקול הסדוק והגדול הזה שאני שומעת – הוא גם זה שכתב את המילים. ושם התאהבתי.

איימי ויינהאוס החזירה לחיים ז'אנר שהתעייף, עם הסאונד הנכון, הפקה גאונית וקול ענק, אבל בעיקר בטקסטים שלא התביישו לקעקע בפראות על העור את כל מה שחלש, חולה או מתפרק, ולגרום למרה השחורה הנצחית שלה, שמשכה אותה למטה בשלשלאות, להישמע כמו משהו שאפשר ואפילו ראוי לרקוד ולבכות לצליליו בו זמנית. היא שרה את עצמה והיה לזה מחיר, ברור וצועק ושקוף לעיני כל. את הלילה של החדשות העצובות, ביליתי מול קטעי הופעות שלה ביוטיוב. גם ברגעיה הטובים – אני זוכרת רק חיוך מתוק אחד. את רגעיה הפחות טובים, כולנו ראינו, הצטמררנו ומעדיפים לשכוח.

אחרי מותה של קארן קרפנטר חברת התקליטים הוציאה את אלבום הסולו שהקליטה וגנזה. זה היה צעד מצער מאד. מדובר באלבום בינוני וחיוור, וזו הייתה אכזבה עצומה כשבאיזה שהוא רגע בעשור הקודם הצלחתי לשים עליו יד. כולי תקווה שמאיימי ויינהאוס ייחסך אקורד הסיום הזה. אני מתה לשמוע עוד אלבום שלה. אבל כזה שהיא הייתה רוצה שאשמע.

בינתיים אני מדמיינת אותן מתחלפות, כמה יפֶה קארן קרפנטר הייתה יכולה לשיר את Love is a losing game, ומה הייתה מעוללת איימי ל I say goodbye to love. ערב יום הולדתי ה-27 כתבתי שיר באותו השם. אני לא מייחסת משמעות מאגית למספר הזה, ואני לא זוכרת בדיוק את הרגע. אני זוכרת שאותו הלילה התפרק לחתיכות קטנות, ועד הבוקר נבנה מחדש. ורגע כזה לא היה שם שנה קודם ולא שנה מאוחר יותר. אולי זה לא רק מספר. לאיימי ויינהאוס היו מיליוני עדים, קונים, גונבים ושומרים. ובכל זאת, היא מתה מאה פעמים.

<a href="http://music.einavjackson.com/track/27" mce_href="http://music.einavjackson.com/track/27">27 by עינב ג'קסון כהן</a>

חודש מאי שבתוכו אנחנו כבר מעורבבים רצוף בכמה שיתופי פעולה משמחים במיוחד:

■ מוצ"ש 7.5 בארבי ת"א – מואהבי3 (Mojave3) מגיעים להופעה, אליוט היקרה תשיר במופע הפותח שירים מתוך אלבום הבכורה המתבשל שלה. יהוא ירון ואני ננגן איתה. איזה כיף.

■ שישי 13.5 שעה 16:00 לבונטין 7 | במסגרת הסדרה 'שירה פלוס' של נסים קלדרון – טלי לטוביצקי הוציאה השנה את ספר שיריה הראשון הנפלא והמטלטל 'נסי מילים כלליות יותר'. היא תשיק אותו באחה"צ מיוחד וחגיגי בלבונטין 7, ולשמחתי הגדולה היא ביקשה שאצטרף ואתארח עם השירים שלי. כשהספר שלה הגיע בדואר מיד גם הבנתי למה. צללתי לתוכו ומצאתי בו רסיסים קטנים ועדינים של עצמי. מהצד שלה היא יודעת להסביר את זה בצורה מאד מרגשת. משוררת.
בתוכנית – יקריאו משיריה של טלי: דנה אמיר, סיגל בן יאיר, עינת ויצמן, נורית זרחי, נסים קלדרון חגי דגן וכרמית רוזן. תנחה: טל ניצן. הנה כל הפרטים בפייסבוק.
אני אוהבת את העדינות שבשיריה, את הסכינים החדות והנחמה החמה. ישר לבטן. קראו בעצמכם:

הָעוֹלָם מִתְעַרְטֵל מִיוֹפְיוֹ, נַעֲשָׂה חוֹל. וְאַתְּ מְבֻגֶּרֶת.
בְּבַת אַחַת, אַחֲרֵי כִּמְעַט שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה, קַפצְת
מֵהַיַּלְדוּת לְכָאן, וְרַק הִיא עוֹד
מַחְזִיקָה אוֹתָךְ בַּיָּד, מְנַסָּה עֲדַיִן, בְּעֵינֶיהָ
עוֹד זוֹהֵר הָאוֹר שֶׁל הַיַּלְדָּה שֶׁיְּכוֹלָה הַכֹּל
כִּי מִלִּבָּהּ הַכֹּל מֵצִיף בְּכֹחַ אַדִּירִים
וְדָבָר אֵינוֹ אָדִישׁ לְמַגָּעָהּ, לֹא יָם לֹא אֵשׁ לֹא אֶבֶן,
לְכַשֵּׁף אוֹתָךְ, אֲבָל בִּשְׂעָרֵךְ
יֵשׁ כְּבָר חוּטִים שֶׁל כֶּסֶף
וּבֵיתֵךְ שׁוֹמֵם מִנּוֹכְחוּת אָדָם
וְכָל מִי שֶׁכִּישָׁפְת הָלְכָה אוֹ אַתְּ הָלַכְתְּ מִמֶּנָּה
וְהָעוֹלָם עוֹמֵד רֵיקָן ובַּדַּאי

.

■ רביעי 18.5 שעה 20:30 אוזןבר ת"א – בחוץ העולם יפה. אבל הפעם באמת. נעם נבו, חברת-אמת שלי, כותבת שירים שהם יהלומים, סופסוף מוציאה את אלבום הבכורה שלה, וזאת חגיגה אמתית. אני מקשיבה לו כל הבוקר ומתרגשת, אחרי ששמעתי אותו בעיקר בשלבי-תהליך. עברנו הרבה חבלי-לידה יחד, 7 שנות חברוּת (טובות). אני מחפשת במחשב תמונת-עבר שלנו יחד (יש 300 בערך), אבל ברובן אנחנו לבושות בצורה קטסטרופלית. מתה על זה (אביב חיינו). אני מאושרת להתארח בהופעה ולשיר איתה את אחד השירים האהובים עליי בעולם. יתארחו גם אלון עדר, רוני אלטר, דפנה קינן ועוד הפתעה קיצונית. הנה הכל בפייסבוק, ובואו על באמת ! מזל טוב לנעם !

חברת אמת. 1) יומולדת כלשהו 2) צילום: אור הרפז 3) עטיפת האלבום בעיצוב גלית מרציאנו

■ רביעי 25.5 שעה 21:30 הצוללת-הצהובה ירושלים – אחרי היעדרות ממושכת מעיר הקודש אני מגיעה למיני-השקה ירושלמית לאלבום שלי. זה כיף גדול, כי בצוללת יש פסנתר כנף מוצלח ובעיקר כי גם טליה אליאב שהיא חוויה על-חושית כשלעצמה מגיעה גם כן, עם האלבום החדש שלה 'קוד הזיכרון'. שתי הופעות מלאות בכרטיס אחד. שווה. אפשר להזמין כרטיסים מוזלים מראש כאן. בואו ירושלמים. אני מתגעגעת.

ומה עוד היה לנו?

● הייתה הופעה מאד מיוחדת באוזןבר לפני שבוע. זוהר ראלט המוכשר צילם את 'לא כוחות'. בינתיים בפייסבוק, היוטיוב לא נחמד אליי בימים האחרונים.
● אלבום הבונוס חופשי ברשת ! האזנתם?
● ירין כץ כתב המלצה יפה על האלבום שלי בבלוג שלו – מלבד הכלב
● שני ביצועים בלייב מהאירוח בקול-הקמפוס אצל סער גמזו עלו ליוטיוב: קרבות ראווה | ניתוח לב פתוח
● נועה מגר אורזת במאקו את 'עץ נופל ביער' – מתנה לחג
● נועה סטרלינג – מי שערכה איתי את הראיון הראשון שלי, אי שם ב 2008 בעקבות הדמו אנדר קונסטרקשן – סוגרת מעגל (או פותחת אחד חדש) בביקורת על האלבום.

רק חדשות טובות.
אהבה,
עינב

מהיום, גם אלבום הבונוס המצורף ל 'עץ נופל ביער' עומד להאזנה חופשית בבנדקמפ וכמובן כאן באתר שלי.
חג חירות שמח !

אז למה בונוס?
מיד כשסיימתי להקליט את האלבום ונכנסתי אל תקופה לא קצרה של התעסקות בכל אלפי העניינים הטכניים שמסביב (לעשות אלבום לבד זה לא משחק ילדים, ילדים) חיפשתי לעצמי עוד זוית יצירתית אחת להישען עליה. בשביל הבריאות הנפשית, ובעיקר בשביל הכיף. 13 השירים באלבום כבר היו מוכנים, והם היו כל מה שרציתי שיהיו. כך שנותר להשתעשע מהצד.
התוצאה: פתאום נולד אלבום בונוס.
איך?
פניתי למספר חברים טובים ויקרים, בלי תוכנית ברורה. זרקתי רעיונות, התגלגלנו עם זה טיפה, ומצאתי את עצמי – בדיוק בשבוע שבו האלבום יוצא לדפוס – עם עוד 5 קטעים שאני מאד מאד אוהבת. אחרים ושונים מהאלבום, מחוספסים, משוחררים, מנותקים מהחלומות והנצח וכל מה שנכנס באופן טבעי ליצירה הרשמית הראשונה שלי, אבל בכל זאת – לגמרי ברוחו ומתוכו.
מה בבונוס?
מחר (מחפשת סיבה) – שיר שאני מאד אוהבת לבצע בהופעות. מחזיק אותי על הקצה של הפסנתר. איכשהו הוא לא נכנס לאלבום. מתישהו השנה הקלטתי באולפני פלוטו דברים אחרים לגמרי ובין לבין הקלטתי טייק אחד של השיר הזה. פשוט כי הפסנתר של הפלוטו הוא חתיכת אושר גדול שקשה להוריד ממנו את הידיים. {הנה ביצוע טרי מאד שלו ממופע ההשקה במרץ}.
קרבות ראווה (גרסת המיתרים) – תזמור המיתרים של אבנרי קלמר (גאון וחבר) לא נכנסו למיקס הסופי של 'קרבות ראווה', אבל אני פשוט לא יכולתי לוותר עליהם. ואז עלה לי הרעיון הפרוע להיכנס לאולפן של גיל לואיס (גם גאון, גם חבר. איזה מזל יש לי) ולשיר ולנגן עם המיתרים האלו. וזה בדיוק מה שעשיתי.

משתתפי הבונוס: מאיה בלזיצמן, אליוט, קטסטרופאי. ועטיפת הבונוס {עיצוב: נוית בר}

להעיר את החיה – על סיפור האהבה הארוך שלי עם מאיה בלזיצמן כתבתי פה כבר כמה פעמים, אבל שומדבר לא הכין אותי לזה: רק צ'לו. ביותר מעשרה ערוצים שונים. מסוייטים, אפוקליפטיים ומתוסרטים. מאיה מפרקת כל מילה בשיר, עם הכלי שהוא חלק בלתי נפרד מהגוף שלה. {המיקס וההפקה של גיל לואיס. באולפן שלו}.

עוגת שיר הרס – קטסטרופאי. הקשבתם כבר לאלבום שלהם Gummy Bears ? אם לא, מומלץ לעשות זאת תכף ומיד כאן. עידו שטרנברג מנגן איתי מאז ההופעה הראשונה ועד היום. וטל אבירם תמיד מעורב ונותן יד. עוד מאז שאנחנו קטנים. הייתי חייבת גם קצת מכל היופי הזה שהם עושים יחד. הם לקחו את 'שיר הרס', ערבבו את הערוצים, וצבעו אותו בכל מה שהוא קטסטרופאי. אני משוגעת על מה שיצא.
לא כוחות – אני כל כך שמחה על הרגע הזה, שבו ביקשתי מאליוט (קצת בחוצפה לא אופיינית) לעשות רימיקס לאחד השירים. כי נולד ממנו ביצוע מטלטל ל 'לא כוחות' (היא מספרת שעשתה אותו בלילה אחד ארוך), ובעיקר נולדה אחת ההיכרויות הכי משמחות ויצירתיות שהיו לי השנה. איזה כיף לי. מאז גם היה לי העונג לנגן בשני שירים יפיפיים באלבום הבכורה המתבשל שלה (יחד עם רונה קינן ויהוא ירון). כשניגנתי איתה את Strange Fruit בהופעה בחיפה, הבנתי איך 'אין לבחור' של פוליאנה פרנק הוא מהאלבומים הנדירים האלה, שאני זוכרת בדיוק את הרגע שבו האזנתי להם לראשונה. הייתי בת 16. אליוט כל כך כאן ועכשיו, שכמעט שכחתי לה את זה.

איך משיגים אחד?
הבונוס מצטרף לכל עותק של אלבום הבכורה שלי 'עץ נופל ביער' במהדורה הראשונה והמוגבלת ! אז ככה:
● אם רכשתם את האלבום בחנות מסתתר בתוכו קופון קטן עם לינק לדף הזה באתר של היי פידליטי, וסיסמא מיוחדת להורדה בחינם.
● אם רכשתם את האלבום בבנדקמפ שלי – יגיע אליכם למחשב עם ההורדה בדיוק אותו קופון כמו זה שמופיע בחנויות.
[הסתבכתם? לא הולך? שונאים מחשבים? כתבו לי ונראה מה עושים].
● יש גם כמות קטנה של עותקים פיסיים אמיתיים מקרטון שנראים ככה, והם מצורפים לאלבומים שנמכרים בהופעות.
זו סיבה טובה להגיע בחמישי הקרוב 28.4 בשעה 20:30 לאוזןבר :)

עוד כמה סיבות: נהיה שם אני, הפסנתר, גיל לואיס על גיטרה ובס, עידו שטרנברג על סינתי, עידית מינצר על קרן יער וחצוצרה וטל תמרי על התוף. האנשים היקרים שניגנו איתי במופע ההשקה בחודש שעבר.
באוזןבר המחודש, משופץ ומשודרג. עם שירים מהאלבום, ועוד כמה מהעת האחרונה. אני מחכה ומצפה במיוחד.
אפשר להזמין כרטיס מוזל מראש ב 03-6215210 | אוזןבר קינג ג'ורג' 48 ת"א

♥ תודה גדולה מכל הלב למאיה, אליוט, עידו, טל, אבנרי וניר אוורבוך. תודה מיוחדת לגיל לואיס. תודה לנוית בר שעיצבה את העטיפה.
(צילום תמונות – מימין: מאי צבן, אמיר זק וענבל רוטנברג)

בכורה יש אחת.
אני עוד לא ממש יודעת לתאר את ההרגשה, אני עוד לוקחת נשימות עמוקות ובעיקר חסרות לי 12 שעות שינה במערכת, אבל כיף לי להסתכל אחורה אל החודש הזה.
אני מריצה מהר: האלבום שלי עץ נופל ביער יצא, פגש אוזניים, הגיעו גם ביקורות – חלקן מאד ריגשו אותי, הייתה הופעת השקה בתמונע שעבורי הייתה ערב בלתי נשכח, שוחחתי עם ליה פן ב"הארץ" לקראת ההופעה, פתחתי באושר גדול שתי הופעות של שלומי שבן, הקלטתי פסנתר לאלבום המתבשל של אליוט, ביקרתי בג'אם ברדיו כותרת, ברשת גימל, רשת ב' ותחנות בצפון הרחוק והיפה, ובשבוע הקרוב: הופעות בת"א, באר שבע וחיפה.
ועכשיו בפירוט:

האלבום יצא

♦ אז קודם כל – אחרי שנתיים של הריון מתמשך – האלבום יצא, עזב את הבית, ויש לו כבר חיים משל עצמו. בכל יום אני מגלה עוד יותר עד כמה אני גאה בו ואוהבת אותו. ובעיקר עד כמה אני מרגישה שהוא מצלם ברנטגן את הלב שלי. לא עניין פשוט. אם עוד לא נתקלתם בו, אז הוא ממש כאן בבנדקמפ שלי – להאזנה חופשית, וגם להורדה במחיר לבחירתכם. אני מחדדת בעקבות הרבה שאלות: עם ההורדה מגיע קופון ובו קוד להורדה של אלבום הבונוס המיוחד. אל תפספסו אותו. כמה חברים יקרים (מאיה בלזיצמן, אליוט, קטסטרופאי) ואנוכי השקענו בו אקסטרא אהבה שנשארה בנו אחרי האלבום הרשמי.
אם החלטתם לרכוש – תודה :) זה מרגש ולא מובן מאליו ♥

הופעות קרובות

אז נתחיל מהסוף: עוד לא נרגעתי מערב ההשקה, ואני והפסנתר ממשיכים הלאה; אני ממש מאושרת להגיע בשבוע הבא למיני-השקות גם בבאר-שבע וחיפה.
◄ אבל קודם - הופעה לילית קטנה ומיוחדת בג'וז ולוז – שישי 1.4 שעה 23:00 והכניסה חופשית! (יהודה הלוי 51 ת"א). השירים והפסנתר. וגם: גיל לואיס (גיטרות), עידית מינצר (כלי נשיפה) ועידו שטרנברג (סינטי וכו'). בואו להרים איתנו כוסית. יהיה חגיגי ואחר.

◄ רביעי 6.4 שעה 21:00 – עשן הזמן באר שבע | אחד המקומות הכי מקסימים בארץ. היו לי שם לא מעט הופעות בשנה האחרונה, ומכולן חזרתי מאוהבת.
להופעה הקרובה אני מביאה איתי גם את האורחת המיוחדת רוני אלטר – יצור נדיר, זמרת שהופכת לי הבטן, ובעיקר חברה טובה. וגם! עידית מינצר היקרה – על קרן-יער, חצוצרה ועוד כלים יפים. יהיה חגיגי. יגיע גם ארגז קטן עם עותקים של האלבום שלי במהדורה מיוחדת עם דיסק הבונוס ! שווה.

◄ חמישי 7.4 שעה 22:00 – מרתף 10 חיפה | עוד מקום הרחק מת"א שמרגיש כמו בית. למרתף אני מביאה איתי את אליוט, שהחיבור איתה הוא אחד הדברים המשמחים שקרו לי השנה. רק לפני שבוע נסגרנו ליום אחד באולפן (אליוט, אנוכי, רונה קינן ויהוא ירון) והקלטנו 2 שירים לאלבום הסולו המרתק והמרגש שלה שמתבשל לו בשקט כבר די הרבה זמן וממש תכף מרים את הראש. רימיקס מטלטל שלה ל 'לא כוחות' סוגר את אלבום הבונוס (גם לחיפה הוא מגיע!). הנה ביצוע שלו מהופעה באוזןבר.

ביקורות

♦ יש כמה שריגשו אותי מאד. למשל בן שלו ב 'גלריה' שמחטט בתוך הפצעים של השירים, קוטנר עם הלב העצום שלו ב 'ישראל היום', קליה מור ב'עכבר העיר', חסר תרבות בבלוג המעולה שלו, ועלמא אליוט הופמן בבלוג המעולה שלה. שימחו מאד גם כן: יוסי חרסונסקי, לאון פלדמן ב 'רייטינג' ורוי רגב ב 'פנאי פלוס'.

♦ שוחחתי בעניין והנאה עם ליה פן ל 'גלריה' – הארץ, לקראת מופע ההשקה ולרגל האלבום.

♦ נפגשתי גם עם עלמא אליוט הופמן (הבלוג 15% חירשות). אני מזהירה, זה לא בדיוק ראיון. זו שיחה מתומללת. מה שגרם לי להזניח כל אג'נדה תחבירית, אבל גם לשכוח מהכול ופשוט לדבר. לי זו הייתה שיחה מאד מיוחדת.

♦ אחד הדברים הכי מרגשים שקרו לי החודש היה – כשנכנסתי לרגע להציץ בבלוג עונג-שבת בפוסט שבו גיאחה חילק כמה אלבומים במתנה ו 190 התגובות בעמוד היכו בי. זה הרגיש כמו החיבוק הכי חזק שיכולתי לבקש. תודה לכל מי שמסתתר שם. אני יודעת שאתם אנשים אמתיים, וזה מופלא.

הופעת השקה

♦ ואם כבר אנשים אמתיים – כמה ממכם באו לחגוג איתי את הולדת האלבום במופע ההשקה בתמונע. היו איתי שם: פסנתר שהבאתי במיוחד (כזה כמו שיש לי בחדר השינה שלי), החברים הטובים שלי: עידו שטרנברג, גיל לואיס, עידית מינצר וטל תמרי, וגם שלומי שבן אחד בהפתעה לכמה רגעים זוגיים ליד הפסנתר (חוויה על-חושית).
כבר בדיוק שלוש שנים שאני מופיעה כמעט לחלוטין לבד-לבד. וזה תמיד מרגיש לי הכי נכון. עם הפסנתר, השקט שבאוויר וכל מה שבבטן. בהופעה הזו, בפעם הראשונה בחיים, היו איתי עוד נגנים, ובאמת שלא יכולתי לאחל לעצמי אנשים טובים יותר לחלוק אתם את הסירה. אני מודה שכבר שכחתי – והם הזכירו לי את כל היפה שבָיחד.
הערב הזה עדיין זורם חזק וסוער במערכות שלי. לכל מי שהיה שם איתי – תודה מכל הלב.
עכבר העיר ביקרו בהופעה | וגם מיוזיקספוט. יובל אראל המקסים כתב על ההופעה בבלוג שלו וגם צילם:
◄ ניתוח לב פתוח (בהרכב מלא) | לא להעיר את החיה (עם שלומי שבן)

◄ עוד רגע מאד מיוחד בהופעה היה 'מותק את אצלי בראש' עם שלומי בהדרן. (תודה לעינבל שצילמה את הוידאו הזה). כבר שבועיים שלמים שזה השיר שהכי מתחשק לי לנגן בכל פעם שאני מתקרבת אל הפסנתר.
◄ והנה גם 'קרבות ראווה' (צילום: אלעד אלון).
אפשר לראות בפייסבוק גם אלבום תמונות מההופעה שאראל צילם. והנה כאלה שצילמה מאי צבן (תודה!):

צילמה: מאי צבן

תודה על הסבלנות וההקשבה.
בואו להופעה. דונט בי א סטריינג'ר.
עינב

אני מודה. ביקורות טובות זה מחמם את הלב.

קוטנר על האלבום (וגם על נעם !) ב'ישראל היום'. אפשר לקרוא בנוח באתר של קוטנר.

אני אוהבת את קוטנר. איך אפשר שלא.

לקריאה נוחה: הגדילו את הרזולוציה ע"י לחיצה על קונטרול ועל +

פנינה רוזנבלום אלילה

מומלץ פנויים-פנויות

קליה מור (עכבר העיר) על האלבום

עם יציאת האלבום נפגשתי לשיחה עם ליה פן. אפשר לקרוא אותה כאן.

נערת שער

באותה הכתבה כתב גם בן שליו על האלבום:

אני יושבת, מאד חגיגית, בחדר השינה שלי. כשהוא מעולם לא היה מבולגן יותר. בשקט מוחלט, כבר כמה שעות.
ואני קצת לא מאמינה.
אז הנה הוא. עץ נופל ביער. שלושה עשר שירים. הילד הראשון. הלב. האזנה נעימה:

.

.
אם אהבתם, אתם מוזמנים לשתף ולהוריד את האלבום בבנדקמפ. מהדורה ראשונה ומוגבלת: שירי האלבום בכל פורמט שתבחרו + חוברת האלבום במלואה + הפתעה: קוד להורדה בחינם של אלבום בונוס מושקע במיוחד.

♥

בחודשים האחרונים התגנבו מהאלבום החוצה (ובאושר רב) השירים לא כוחות, ניתוח לב פתוח ושיר הרס. ולפני שבועיים הוא גם קיבל עטיפה, כריכה, ואפילו אלבום בונוס שיחזיק לו את היד. צעדים ראשונים, אויר במפרשים, דחיפה קטנה, ומאתמול – הוא כבר לא רק שלי. אפשר לנשום.

♠ העטיפה: עטיפת האלבום היא צילום אחד מתוך סדרה שצילמה אותי סיון שחור עבור התערוכה 'ארטביט'. בחדר השינה שלי, על המיטה, עם קיר האבנים מאחוריי. בתנועה, בתנופה, בהתרסקות, בשלווה גדולה. הכל ביחד. צילום שהפעים אותי מהרגע הראשון. את העיצוב העדין והיפה עשתה נוית בר.
בחוברת האלבום יש גם צילומים נפלאים במיוחד של מאי צבן (שצילמה גם את עטיפות הסינגלים של שיר הרס וניתוח לב פתוח), של דניאל ישר ושל איולי.

♠ מי הבוס? המפיק המוסיקלי של האלבום הוא ניר אוורבוך. שילוב של סבלנות אינסופית, רגישוּת-על וכשרון אדיר. ועל הדרך הארוכה שהובילה אותי אל האולפן שלו אפשר לקרוא בביוגרפיה הספונטנית המלאה. יש גם כמה קטעי וידאו מתוך ההקלטות אם תרצו לרגע להרגיש איתנו שם. יהודה עדר אחראי על היעוץ האמנותי והפקת השירה, מאז שיילד ממני את השיר הראשון לפני 7 שנים – הוא איש קרוב ויקר, מצפן, ואפילו קצת הורה מאמֶץ. בכל מה שאקליט אי פעם – אני רוצה אותו שם איתי.

צילום: דניאל ישר. מתוך חוברת האלבום

♠ מנגנים: קודם כל – שניים מהחברים הכי טובים שלי – גיל לואיס ועידו שטרנברג. גיל ניגן גיטרות ובס. הוא גיטריסט לא יאומן אך בנוסף – יש לו לב זהב והוא גם מפיק גאון, שני דברים שניכרים מאד בכל צליל ובכל חיבוק. עידו ניגן סינטי, גיטרה אקוסטית, גלוקנשפיל, ושר איתי ב'אירופה'. הוא גם 50% קטסטרופאי, השילוב הכי מתוק/עקום/דוקר/חם בין סינטי וקול אנושי שתפגשו. הוא איתי מאז ההופעה הראשונה, וזה ככל הנראה לתמיד. קרן טפרברג החד-פעמית ניגנה תופים, מיכל גבע החברה הכי טובה שלי בעולם שרה קולות יפים יפים, וגם רונית רולנד הנהדרת שעשתה את עיבודי הקולות. איל תלמודי – האיש שגורם לסקסופון להיות הכלי הכי סקסי בסביבה – השתולל איתו ב 'קרבות ראווה', אבנרי הגאון עשה תזמורים לכלי המיתר, וניגן כינור יחד עם חן שנהר, גליה חי שניגנה ויולה ומאיה בלזיצמן, אהובתי, שניגנה צ'לו. מאיה הצטרפה (בדיוק מצמרר) גם ל '27', כאילו הייתה שם תמיד.

ב 'שיר הרס' הגיעו כל החברים לזייף במקהלה (נעם נבו, איה זהבי פייגלין, סיון טלמור, עידן שמעוני, סמדר אקראי, טלי פולק ועוד). אלמוג שם-טוב המתוקה צילמה ובאופן כללי עזרה בהמון דרכים יצירתיות.

ככה זה נראה על המיטה שלי.

.
♠ הבונוס: אחרי שהאלבום היה מוכן נשאר לי קצת זמן וגם במפתיע לא מעט אנרגיות יצירתיות, ופתאום נולד לו אלבום בונוס שאני מאד מאד אוהבת; יש בו את השיר 'מחר' (מחפשת סיבה) שלא נכנס לאלבום והוקלט בספונטניות על הפסנתר הכי מרגש למגע שפגשתי מעולם, גרסה מיוחדת לפסנתר ורביעיית מיתרים ל 'קרבות ראווה', מאיה בלזיצמן והצ'לו שלה מעירים את החיה, קטסטרופאי עושים מ 'שיר הרס' עוּגה, ואליוט (פוליאנה פרנק) מטלטלת ברמיקס ל 'לא כוחות'.

בכל עותק של האלבום בחנויות (וגם בעותקים הדיגיטליים בבנדקמפ/איילאבמיוזיק) מסתתר קופון קטן עם לינק וקוד להורדה בחינם של אלבום הבונוס הזה. יש אצלי גם כמות מוגבלת של עותקים אמתיים שלו – מתנה למי שירכוש את האלבום בהופעות ♥

.

♠ הופעה: אני מאד מתרגשת לחגוג את האלבום בהופעת השקה מיוחדת בתאטרון תמונע ב 15 במרץ. לשמחתי הגדולה (באמת) יצטרפו אלי ואל הפסנתר (בפעם הראשונה) בחלק מהשירים על שלל כלים – גיל, עידו וטל תמרי. מתוכננות עוד הפתעות שעכשיו אני טיפונת שומרת בסוד. אבל אני יכולה לומר בקול רם שזה מרגיש כמו רגע מאד מיוחד בזמן. ושאני אשמח שתבואו להיות שם איתי.

שלישי 15.3 שעה 22:00 | תאטרון תמונע שונצינו 8 ת"א

כדאי להזמין כרטיסים מראש: 03-5611211 או ישירות באתר של תמונע.

:::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::

עוד קצת:

◄ בשבועיים הקרובים אפתח שתי הופעות של שלומי שבן והפסנתר: הראשונה – הופעה מיוחדת ליום האישה ב 8.3 באולם סמולרש בת"א [שלומי מארח את מארינה, קורין אלאל ואפרת גוש], השניה – שלומי מארח את נינט ב 12.3 באודיטוריום רפפורט בחיפה. כיף

◄ ב Ynet התפרסמו חמישה שירים מהאלבום להאזנת בכורה

◄ אורית פניני הגיעה חמושה במצלמה שלה מטעם 'עכבר העיר' לצלם אותי בביתי. ברקע – הפסנתר האדום הקטן. יום לפני שהתרסק לחתיכות.

◄ עלמא אליוט הופמן כותבת על האלבום בבלוג שלה '15 אחוז חירשות'. כתיבה סוחפת, אינטואיטיבית, רגישה. אני מודה – הובכתי, התרגשתי, הסמקתי. נפגשנו גם לראיון שיתפרסם בקרוב. היא הביאה לי מתנה לימונים ישר מהעץ. הייתה שיחה נהדרת. והמילה האהובה עליי בעולם היא פלמינגו! היא ולא אחרת.

◄ גם במיוזיקספוט כותבים על האלבום התרשמות משמחת במיוחד.

◄ התארחתי לסשן קצר בתוכניתו של יואב קוטנר בגל"צ. למי שפספס – אפשר להאזין לכל התוכנית כאן. ניתוח לב פתוח, קרבות ראווה (עם אבנרי בכינור) ושיר הרס. חי באולפן. עם הפסנתר הגל"צי שככל הנראה עבר יחד עם צה"ל את כל מלחמות ישראל.

.
אז זהו לבינתיים. לוקחת נשימה עמוקה. מתכוננת ומתרגשת לקראת ההופעה בתמונע.
נתראה שם.
תודה על הסבלנות וההקשבה.
עינב

חתונה